מחקר חדש מציע תובנות מעמיקות על הסיבות לדחיינות ועל הדרכים להתגבר עליה. החוקרים מצאו כי אנשים עם הטיית שיפוט שלילית נוטים יותר לדחות משימות, במיוחד כשיש להם קושי בשליטה עצמית. המחקר מציע אימון קוגניטיבי שיכול לעזור להפחית את הדחיינות ולהגביר את המוטיבציה להתחיל משימות בזמן. הכתבה מפרטת את התהליכים הפסיכולוגיים מאחורי דחיינות ואת השיטות החדשניות לשינוי דפוסי החשיבה.
דחיית משימות: בעיה נפוצה עם מחירים גבוהים
בחודש אפריל 2024, שלושה ימים לפני תאריך היעד להגשת דוחות המס בארה"ב, למעלה מרבע מהנישומים עדיין לא הגישו את דוחותיהם. דחיינות, שהיא דחייה של ביצוע משימות למרות המודעות להשלכות השליליות שלה, היא תופעה רווחת. דחיינות יכולה להוביל למתח נפשי ולפגיעה באיכות העבודה, ואף להיות מלווה בסימפטומים בריאותיים ובקשיים כלכליים. השאלה המרכזית היא מדוע אנשים רבים כל כך נופלים שוב ושוב לדחיינות למרות המחירים הברורים שלה.
הבנת הבסיס הפסיכולוגי של דחיינות
מחקר חדש שנערך על ידי חוויאר גראנאדוס סמאיו ורסל פאזיו מציע הסברים פסיכולוגיים מדוע אנשים דוחים משימות, ומתמקד במיוחד בהטיית שיקול הדעת כלפי שליליות. הטיית השיפוט הזו, שנקראת "הטיית משקלנות ערכית" (valence weighting bias), מתארת את הנטייה של אנשים להעניק משקל יתר לגורמים שליליים על פני חיוביים כשהם מקבלים החלטות.
במחקר, נמצא כי אנשים שנוטים לשקלול שלילי יותר נוטים יותר לדחות משימות, במיוחד כשיש להם קושי בשליטה עצמית. לדוגמה, כאשר נישום מקבל את כל הטפסים הנדרשים להגשת המס, הוא עשוי לשאול את עצמו: "האם אני רוצה לעשות זאת עכשיו?" כאן, עלולות לעלות מחשבות על הסיפוק שבהשלמת המשימה, לצד מחשבות על המאמץ והתסכול הכרוכים בה. אנשים עם הטיה שלילית עלולים לשקול יותר את הקושי במילוי המשימה ולהחליט לדחות אותה.
מחקרי השטח: משימות, משחקים וסטודנטים
החוקרים ערכו מספר מחקרים כדי לחקור את הקשר בין הטיית משקלנות ערכית לבין דחיינות. אחד מהמחקרים נערך על סטודנטים שהשתתפו בתוכנית ניסויים עבור קרדיט נוסף, ומצאו כי סטודנטים שהיו בעלי שליטה עצמית טובה יותר נטו להשלים את המשימות מוקדם יותר בסמסטר. מנגד, סטודנטים עם הטיה שלילית ויכולת שליטה עצמית נמוכה נטו לדחות את השתתפותם בניסויים עד לסוף הסמסטר, מה שהוביל ללחץ מוגבר.
במחקר נוסף, החוקרים בחנו אם ניתן לשנות את ההטיה השלילית באמצעות אימון קוגניטיבי. סטודנטים שנבחרו להשתתף במחקר שיחקו במשחק שנקרא "BeanFest", שבו עליהם להחליט אם "פולים" שונים הם חיוביים או שליליים. בחלק מהסטודנטים, ניתן אימון שנועד לעזור להם להעריך טוב יותר את האיזון בין גורמים חיוביים לשליליים. החוקרים מצאו כי לאחר האימון, הסטודנטים הראו פחות סימנים של דחיינות ושיפרו את השתתפותם בניסויים.
משמעות המחקר: כיצד לשנות הרגלים של דחיינות
הממצאים של המחקר מציעים כי דחיינות קשורה לשיפוט שלילי כלפי משימות ולחוסר מוטיבציה לשקול מחדש את ההחלטה לדחות. ההמלצה היא להקדיש זמן קצר לחשוב על היתרונות והחיוביים שבביצוע המשימה כבר עכשיו. החוקרים מציעים שהכשרה דיגיטלית המבוססת על האימון שבוצע במחקר, לדוגמה באמצעות אפליקציה, עשויה לעזור לאנשים לשנות את נטייתם לשקול יתר על המידה את השליליות ולעודד אותם להימנע מדחיינות.
