המתיחות בין מצרים לאתיופיה הולכת ומסלימה באזור קרן אפריקה, כאשר כל צד מבסס את מעמדו ומעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות באזור. הכתבה עוסקת במעורבות הצבאית של מצרים בסומליה, בהכרה האתיופית בסומלילנד ובהתקרבות של אריתריאה למצרים. במקביל, נדונים הסיכונים להתפרצות מלחמות פרוקסי כתוצאה מהמתחים בין המדינות. הכתבה מציעה דרכים אפשריות להרגעת המתיחות ומדגישה את חשיבות ההתערבות הדיפלומטית לשמירת היציבות האזורית.
באוקטובר 2024 התפרסם ב-The Conversation מאמר שממנו מתברר כי המתיחות בין מצרים לאתיופיה מתגברת באזור קרן אפריקה, עם פוטנציאל גובר להתפרצות מלחמות פרוקסי (מלחמות עקיפות באמצעות גורמים מקומיים). המתיחות באזור נובעת בעיקר מהמעורבות ההולכת ומעמיקה של מצרים בסומליה ומהכרה הרשמית של אתיופיה בעצמאות סומלילנד.
הסכסוך בין מצרים לאתיופיה – האינטרסים והמאבק החדש
המעורבות של מצרים בסומליה התחילה לאחר שהאתיופיה הכריזה על הסכם עם סומלילנד בינואר 2024, שבמסגרתו אתיופיה הכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית בתמורה להקמת בסיס ימי בשטחה. צעד זה נתפס על ידי סומליה כהפרה של ריבונותה, שכן היא רואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד ממנה. בתגובה, סומליה פנתה למצרים כדי לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, במטרה לאזן את המעורבות האתיופית באזור.
המעורבות הצבאית של מצרים בסומליה
באוגוסט 2024 חתמה מצרים על הסכם הגנה עם סומליה, והחלה לפרוס כוחות צבא בשטחה של המדינה. לפי התוכנית, כ-5,000 חיילים מצריים צפויים להשתלב בכוח הרב-לאומי התומך בצבא הסומלי במאבקו נגד ארגון אל-שבאב, ארגון ג'יהאדיסטי המזוהה עם אל-קאעידה. מצרים מבקשת להרחיב את השפעתה באזור כחלק מאסטרטגיה אזורית רחבה, המתמקדת בהשפעה על קרן אפריקה ובעיקר באתיופיה.
אתיופיה מכירה בסומלילנד ויוצרת חזית נגדית
לאחר כניסתה של מצרים לסומליה, אתיופיה הסלימה את צעדיה והכירה רשמית בעצמאות סומלילנד. היא שלחה שגריר לבירת סומלילנד, הרגייסה, והפכה למדינה הראשונה המכירה בעצמאות סומלילנד. בנוסף, אתיופיה וסומלילנד פועלות לחתימה על אמנה בינלאומית שתסדיר את היחסים ביניהן. צעד זה הביא לסגירת המרכז התרבותי המצרי בהרגייסה בהוראת ממשלת סומלילנד.
החרפת המתיחות עם אריתריאה ודאגות אזוריות נוספות
המתיחות האזורית לא נוגעת רק לסכסוך בין מצרים לאתיופיה. אריתריאה, שהייתה בעבר בעלת ברית של אתיופיה במאבק מול החזית העממית לשחרור תיגראי, מתרחקת כעת מאדיס אבבה ומתקרבת למצרים ולסומליה. האיחוד המשולש בין שלוש המדינות מאיים על היציבות באזור. יתרה מכך, היחסים בין אתיופיה לסומליה נמצאים בשפל חסר תקדים, כאשר סומליה דורשת את נסיגת הכוחות האתיופיים משטחה.
סיכונים למלחמות פרוקסי והשלכות אזוריות
הסכסוך בין מצרים לאתיופיה עלול להוביל לפריצת מלחמות פרוקסי במגוון מוקדים אזוריים. סודן, למשל, שותפה לעמדותיה של מצרים בנוגע למחלוקת על סכר הרנסנס האתיופי. מצרים מגבירה את שיתוף הפעולה הצבאי עם סודן, ואף מסייעת לצבא הסודני במאבק מול כוחות התמיכה המהירה במדינה. במקביל, אתיופיה מתמודדת עם סכסוכים פנימיים ועימותים עם כוחות לא-מדינתיים בכמה אזורים, מה שעשוי להוות כר נוח למצרים לתמוך בגורמים עוינים לשלטון האתיופי.
דרכים אפשריות להרגעת המתיחות
כדי למנוע התדרדרות נוספת באזור, מצרים ואתיופיה צריכות לבחון מחדש את מדיניותן ולהפגין איפוק. אתיופיה יכולה להמשיך לקיים את קשריה עם סומלילנד מבלי להכיר בה באופן רשמי, ובכך לצמצם את המתיחות עם סומליה. מצד שני, מצרים יכולה להפחית את מעורבותה הצבאית באזור ולבחור בדרכים דיפלומטיות, כגון פנייה לאו"ם או לאיחוד האפריקאי, כדי להתמודד עם החששות שלה בנוגע לסכר הרנסנס האתיופי. התערבות מדינית מצד האיחוד האפריקאי והרשות הבין-ממשלתית לפיתוח (IGAD) היא חיונית כדי לשמור על היציבות באזור ולמנוע את השלכות ההתלקחות.
הוסף תגובה