במפגש המיוחד של העצרת הכללית של האו"ם בנושא עמידות אנטימיקרוביאלית (AMR) שנערך בספטמבר 2024, הדגישו מנהיגי העולם את הצורך הדחוף בפעולה עולמית נגד סופרבקטריות. הודו, המובילה העולמית בשיעור חולי שחפת עמידים לאנטיביוטיקה, ניצבת בלב הדיון. בשנת 2019 בלבד, מתו במדינה כמעט 300,000 בני אדם מזיהומים הקשורים ל-AMR.
המגפה של נגיף הקורונה הייתה תזכורת כואבת לפוטנציאל ההרסני של מגפה עולמית הנגרמת מסופרבקטריות (חיידקים, נגיפים ופטריות העמידים לתרופות המיועדות להשמידם). מומחים מזהירים כי מגפה בלתי נראית של סופרבקטריות כבר מתפשטת, בין השאר בגלל חוסר מודעות ציבורית רחבה והאצת התפשטותה עקב שינויי אקלים. על פי הערכות, 7.7 מיליון מקרי מוות בעולם נגרמים מדי שנה מזיהומים חיידקיים, מתוכם 4.95 מיליון מיוחסים לסופרבקטריות.
שימוש יתר באנטיביוטיקה: הבעיה המרכזית בהודו
המאבק בסופרבקטריות בהודו מורכב ומושפע משילוב של גורמים ביולוגיים, חברתיים ומערכתיים. אחד הגורמים המרכזיים הוא השימוש הרחב והלא מבוקר באנטיביוטיקה. בהודו, ניתן לרכוש תרופות אנטיביוטיות בקלות ללא מרשם, מה שמוביל לצריכה עצמאית ולא מבוקרת של תרופות אלו. מבצע חשאי שנערך על ידי ממשלת מדינת קרנטקה חשף כי יותר מ-80% מבתי המרקחת שנבדקו מכרו אנטיביוטיקה ללא מרשם. הגישה הלא מוסדרת לתרופות, לצד חוסר במודעות ציבורית, תורמים למצב של שימוש מופרז בתרופות.
בתי החולים והמרפאות, במיוחד באזורים כפריים ולא מתוקצבים מספיק, מחמירים את הבעיה. תנאי היגיינה ירודים, עומס על מערכת הבריאות והרגלי מרשם מיותרים לאנטיביוטיקה – גם במקרים לא חמורים – יוצרים סביבה נוחה להתפשטות חיידקים עמידים לתרופות. מחקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות של הודו מצא כי יותר ממחצית מהמטופלים במחלקות האשפוז מקבלים אנטיביוטיקה מקטגוריית "Watch" של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שצריכה להיות שמורה למקרים חמורים בלבד.
השפעת החקלאות ושינויי האקלים על התפשטות עמידות לתרופות
הבעיה אינה מוגבלת רק לתחום הבריאות. גם החקלאות והחקלאות התעשייתית תורמים למשבר. חקלאים משתמשים באנטיביוטיקה לא רק לטיפול בזיהומים אלא גם כמעודדי צמיחה לבעלי חיים, מה שמגביר את הפצת הגנים העמידים לסביבה. פסולת מהחקלאות וממפעלי התרופות מזהמת לעיתים קרובות מקורות מים, והופכת אותם למאגרי חיידקים עמידים. בהצהרת האו"ם הודגש נושא הזיהום הפרמצבטי, שעדיין לא זכה לפיקוח מספק בעולם בכלל ובהודו בפרט.
לשינויי האקלים תפקיד משמעותי במאבק ב-AMR. התחממות כדור הארץ, שינויי אקלים קיצוניים וגשמים בלתי סדירים יוצרים סביבות המתאימות להתפשטות חיידקים עמידים, במיוחד בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה.
הדרך להחלמה: חיזוק המערכות והפחתת פערים חברתיים
כדי להתמודד עם בעיית ה-AMR, על הודו להתמודד עם פערים חברתיים עמוקים, לחזק את תשתיות הבריאות ולקדם שינוי התנהגותי רחב כדי למנוע את המגפה הבלתי נראית הבאה. "גישת בריאות אחת" (One Health) המשלבת את בריאות האדם, החיות והסביבה היא קריטית. נדרשים רגולציה חזקה יותר, הגברת המודעות הציבורית ושיפור תנאי ההיגיינה בבתי החולים ובמרפאות. צמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות והחלת תקנות מחמירות יותר לפינוי פסולת מתעשיית התרופות הם צעדים חשובים למניעת הפצת עמידות בסביבה.
סדרת מחקרים של כתב העת "לנסט" הציעה יעד של "10-20-30" להפחתת שיעור התמותה מזיהומים חיידקיים ב-10%, צמצום של 20% בשימוש בלתי הולם באנטיביוטיקה בבני אדם והפחתה של 30% בשימוש המופרז בבעלי חיים עד לשנת 2030. השגת היעדים הללו בהודו תדרוש לא רק שינויים במדיניות אלא גם מחויבות פוליטית נחרצת ומעורבות ציבורית כוללת, כדי להבטיח שאיש לא יישאר מאחור במאבק בסופרבקטריות.
הוסף תגובה