מאמר זה עוסק בקשר המורכב בין שפה וחשיבה, ומביא תובנות חדשות ממחקריה של פרופ' אוולינה פדורנקו ב-MIT. בניגוד לדעה הרווחת בעבר, לפיה השפה היא תנאי הכרחי לחשיבה מורכבת, פדורנקו מציגה עדויות לכך שהמוח מסוגל לחשוב גם ללא שימוש במילים או במבנים לשוניים. דרך מחקרים על אנשים עם לקויות שפה חמורות ושימוש בטכנולוגיות דימות מתקדמות, עולה כי השפה היא בעיקר כלי להעברת מידע ולאו דווקא מרכיב חיוני בתהליך החשיבה. המאמר מתאר גם את תפקידם של מודלי בינה מלאכותית במחקר הנושא, ואת ההבנה שמערכות קוגניטיביות רבות השתכללו במקביל במהלך האבולוציה.
שפה וחשיבה: מערכות נפרדות אך מקושרות, כך עולה ממחקר
במשך מאות שנים התווכחו חוקרים על הקשר בין שפה לחשיבה, ותהו האם מדובר בתהליכים קוגניטיביים שמחוברים באופן יסודי או נפרדים. הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל טען פעם כי השפה חיונית לסוגים מסוימים של חשיבה, והציע שהמילים מאפשרות לנו לגבש רעיונות מורכבים שלא היינו יכולים ליצור בלעדיהן. אך תובנות מדעיות חדשות מציבות אתגר לטענה הזו, ומציעות שהמוח האנושי מסוגל לחשוב גם ללא תלות בשפה.
אחת החוקרות המרכזיות שמובילה את השינוי בתפיסה היא פרופ' אוולינה פדורנקו, מדענית מוח ממכון מקגוורן לחקר המוח ב-MIT. פדורנקו הקדישה שנים רבות לחקר האופן שבו המוח מעבד שפה וחשיבה, תוך שימוש בדימות מוח מתקדם ובחקר אנשים עם לקויות שפה חמורות, כדוגמת אפאזיה (אובדן היכולת להשתמש בשפה בעקבות נזק מוחי). היא מצאה כי אנשים אלה יכולים לבצע מטלות חשיבה מורכבות גם כאשר הם אינם מסוגלים להבין או לייצר שפה כלל.
שני מסלולים לחקר ההפרדה בין שפה וחשיבה
פדורנקו ותומכיה מצביעים על שני מסלולי מחקר מרכזיים שתומכים ברעיון שהשפה והחשיבה הן מערכות נפרדות. הראשון הוא מחקר בקרב אנשים הסובלים מאפאזיה גלובלית, שבה הם מאבדים כמעט לחלוטין את יכולתם להבין או לייצר שפה עקב פגיעה קשה במוח. מחקרים מראים כי גם במצב זה, אנשים אלה מסוגלים לבצע מטלות חשיבה שונות, כמו פתרון בעיות מתמטיות או הבנה חברתית, כאשר ההוראות ניתנות להם בצורה לא מילולית.
המסלול השני הוא מחקרי דימות מוח, המאפשרים למדענים לעקוב אחר שינויים בזרימת הדם במוח כאשר אנשים מבצעים משימות שונות. פדורנקו פיתחה כלים שמאפשרים זיהוי מדויק של האזורים במוח שאחראים לעיבוד השפה, ואז השוותה את פעילותם לפעילות המוחית במטלות חשיבה אחרות. הממצאים הראו באופן עקבי כי אזורי השפה אינם פעילים בזמן ביצוע מטלות חשיבה שאינן קשורות לשפה, כמו פתרון חידות לוגיות או תכנון קבלת החלטות.
מה תפקידה של השפה אם לא למטרת חשיבה?
אם השפה אינה הכרחית לתהליך החשיבה, מה תפקידה? פדורנקו טוענת כי השפה מתפקדת ככלי להעברת מחשבות מאדם לאדם, בדומה ל"טלפתיה" שמאפשרת לנו לתקשר רעיונות ולהעביר ידע מאחד לשני. באמצעות השפה, אנו מעבירים מידע מורכב לאחרים ומשמרים אותו עבור הדורות הבאים, וכך היא מקנה יתרון אבולוציוני חשוב לאנושות.
בנוסף, מחקרי העשורים האחרונים מראים כי השפות האנושיות מותאמות להעברת מידע בצורה יעילה. השפות מתוכננות כך שיהיה קל לתפוס, להבין, להפיק וללמוד אותן. בעידן שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית מספקות כלים חדשים למחקר, מדענים משתמשים במודלים של שפה כמו GPT כדי להבין טוב יותר את האופן שבו השפה והחשיבה פועלים ואיך הן מתקשרות ביניהן.
האם השפה היא זו שמייחדת את בני האדם?
פדורנקו מדגישה כי ככל הנראה השפה אינה "כרטיס הזהב" שהופך את בני האדם למיוחדים. במקום זאת, היא מצביעה על כך שמספר מערכות קוגניטיביות במוח האנושי התפתחו והשתכללו עם הזמן, מה שמאפשר לנו להתמודד עם מטלות מורכבות, כמו חשיבה על מחשבות של אחרים או פתרון בעיות לא שגרתיות. השפה היא רק חלק ממערכת רחבה יותר של תהליכים קוגניטיביים מתוחכמים, המאפשרים לנו את עושר המחשבה האנושית.
