סטארטאפ טכנולוגי בשם Scitility, שפיתח את כלי Argos, חשף נתונים המצביעים על אלפי מחקרים מדעיים בסיכון גבוה לפרסום מטעה. הכלי החדש מסייע בזיהוי מאמרים בעלי סיכון באמצעות ניתוח של ציטוטים ונתוני פרסום קודמים, והוא מצביע על כך שמספר מוציאים לאור, בהם Hindawi ו-Elsevier, נדרשים להמשיך במאמציהם לנקות את התכנים החשודים מתיקי המאמרים שלהם. Argos מאפשר לאנשי מחקר ומוסדות גישה חופשית למידע אודות מאמרים חשודים, כחלק מניסיון להביא לשקיפות רבה יותר בתחום המדע.
סטארטאפ טכנולוגי בשם Scitility חושף ממצאים ראשוניים המצביעים על מגזינים מדעיים שבהם התגלו שיעורים גבוהים של מחקרים חשודים. הכלי 'Argos', שפותח על ידי החברה ומטרתו לזהות מאמרים בעלי סיכון גבוה, חשף עשרות אלפי מאמרים שדורשים בדיקה מעמיקה יותר.
כך פועל Argos
האתר Argos, שהושק בספטמבר על ידי Scitility הממוקמת בנבדה, ארצות הברית, משתמש בניתוח ציטוטים ורישומי פרסומים של מחברים כדי לזהות מאמרים בסיכון גבוה. ניתוח זה כולל בדיקה אם המאמרים מצטטים באופן נרחב מחקרים שכבר הוסרו (רטרקטים) בעבר. מאמר שמדורג בסיכון גבוה יכול להיות כזה שמחבריו השתתפו במחקרים אחרים שהוסרו בשל חשד להתנהלות לא תקינה. עם זאת, דירוג גבוה אינו בהכרח מוכיח שהמאמר פסול, אלא מצביע על צורך בבדיקה נוספת.
מי המוציאים לאור שבסיכון?
מניתוח הנתונים עולה כי המוציא לאור Hindawi, לשעבר חברה בת של ההוצאה Wiley, הוא המושפע ביותר ממאמרים שהוסרו. בשנים האחרונות נאלצה Wiley להסיר יותר מ-10,000 מאמרים שפורסמו ב-Hindawi, המהווים יותר מ-4% מכלל פרסומי המותג בעשור האחרון. למרות המאמצים, Argos מעריך כי למעלה מאלף מאמרים שפורסמו על ידי Hindawi נותרו בסיכון גבוה.
לעומת זאת, הוצאות אחרות כמו Elsevier, MDPI ו-Springer Nature מצאו עצמן עם אלפי מאמרים המדורגים בסיכון גבוה, אך שיעורם מתוך כלל המאמרים נמוך יחסית. כך, לדוגמה, ל-Elsevier יש כ-11,400 מאמרים בסיכון גבוה, שהם קצת יותר מ-0.2% מכלל התפוקה שלה בעשור האחרון.
תגובת המוציאים לאור
המוציאים לאור שהוזכרו בממצאי Argos טוענים כי הם פועלים לשיפור התקינות המחקרית ומדגישים את מאמציהם לזהות מאמרים חשודים באמצעות כלים טכנולוגיים. לדברי Springer Nature, כל תלונה נבדקת באופן פרטני, והם הטמיעו שני כלים ביוני האחרון שזיהו מאות מאמרים מזויפים. ב-MDPI ציינו כי מוצרים כמו Argos מציעים אינדיקציות כלליות, אך לא תמיד ניתן לאמת את הנתונים שלהם.
המגזינים עם רמת סיכון גבוהה
ניתוח Argos מצביע על כך שמגזינים מסוימים, כמו Scientific Reports מבית Springer Nature, מתמודדים עם מספר גבוה של מאמרים בסיכון. מגזינים נוספים כמו Sustainability מבית MDPI ו-Materials Today Proceedings של Elsevier נותרו עם מאות מאמרים מדורגים בסיכון, אך עם מספר מצומצם של הסרות.
לפי Argos, הנפח של מאמרים חשודים גדל בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות תופעות כמו "בתי חרושת למאמרים" (paper mills) המייצרים תכנים מזויפים למטרות רווח. במקביל, פיתוח של כלים טכנולוגיים לזיהוי תוכן מדעי מזויף הפך חשוב יותר מאי פעם.
שקיפות ושימוש במידע פתוח
Argos שואבת את המידע שלה ממקורות פתוחים כמו האתר Retraction Watch, המכיל מאגר מידע של מאמרים שהוסרו. בכך, Argos מאפשרת לאנשי מחקר ולמוסדות גישה נוחה למידע אודות מאמרים חשודים, בניסיון להביא לשקיפות רבה יותר בתחום הפרסומים המדעיים.
מומחים כמו ג'יימס בוצ'ר מציינים כי יש ערך לזיהוי רשתות של מחברים המעורבים בהתנהלות לא תקינה, אך מזהירים כי כלים המתבססים על זיהוי מחברים עשויים להיתקל בקשיים בהפרדה בין שמות דומים של חוקרים.
עם זאת, גם ב-Argos וגם במוצרים דומים קיימת הכרה בצורך בהמשך השקעה בבדיקות ובקרה כדי למנוע פרסום של מחקרים פסולים ולהבטיח את אמינות הספרות המדעית.
