מכשיר חדש המאפשר גירוי חשמלי קל למוח מציג תוצאות מבטיחות במקרים של דיכאון שאינו מגיב לטיפולים תרופתיים או פסיכותרפיה
מחקר קליני חדש, שנערך מרחוק וכלל יותר מ-150 משתתפים, מצא כי טיפול ניסיוני בדיכאון באמצעות מכשיר המדמה כובע שחייה המגרה בעדינות את המוח, יכול להיות יעיל גם כאשר הוא מבוצע בבית. הטיפול הלא פולשני, המכונה גירוי ישיר של המוח באמצעות זרם חשמלי חלש (tDCS), נועד לעורר אזורים במוח הקשורים בוויסות מצב הרוח, והוא מספק זרם חשמלי חלש ולא מכאיב דרך אלקטרודות המונחות על הקרקפת.
נגישות לטיפול בבית
המחקר, שפורסם ב-21 באוקטובר ב-Nature Medicine, הראה שלאחר עשרה שבועות של טיפול קבוע, המשתתפים שקיבלו את הגירוי החשמלי הציגו ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון לעומת קבוצת הביקורת. למרות שכבר נערכו מחקרים קודמים על השימוש בטכנולוגיית tDCS לטיפול בדיכאון, המחקר הנוכחי בולט בשל העיצוב החדשני שלו, המאפשר למשתתפים להשתמש במכשיר בביתם ללא צורך להגיע למרפאה מיוחדת בכל יום.
שון מקלינטוק, נוירופסיכולוג קליני ממרכז UT Southwestern בדאלאס, טקסס, שלא היה מעורב במחקר, ציין כי הנגישות היא גורם חשוב בטיפול בבעיות נפשיות. לדבריו, המחקר מוכיח את היכולת להעביר את טיפולי הבריאות הנפשית לסביבה הביתית, מה שיכול להוריד את החסמים בקבלת טיפול.
כיצד זה פועל?
במהלך הניסוי, החוקרים התמקדו בקליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צידית (dorsolateral prefrontal cortex), אזור במוח המעורב בקבלת החלטות שנמצא לרוב פעיל פחות אצל אנשים הסובלים מדיכאון. "הגירוי החשמלי מסייע בכך שהוא מקל על תאי המוח לפעול ולהשתחרר", מסבירה ד"ר סינתיה פו, אחת ממחברות המחקר ומדענית קלינית בקינגס קולג' בלונדון.
הנבדקים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת טיפול וקבוצת ביקורת. משתתפי קבוצת הטיפול השתמשו במכשיר שהעביר זרם חשמלי בעוצמה של 2 מיליאמפר לקרקפת למשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע במשך שלושת השבועות הראשונים, ולאחר מכן שלוש פעמים בשבוע למשך שבעה שבועות. קבוצת הביקורת השתמשה במכשיר דמה שהעביר זרם קצר בלבד בתחילת כל טיפול כדי לדמות את התחושה של הטיפול האמיתי.
תוצאות מעודדות, אך לא חד משמעיות
לאחר עשרה שבועות, הציונים של קבוצת הטיפול במדד להערכת תסמיני דיכאון ירדו ב-9.41 נקודות בממוצע, לעומת ירידה של 7.14 נקודות בקבוצת הביקורת. כ-45% מהמשתתפים שקיבלו את הטיפול הפעיל חוו ירידה משמעותית או החלמה מהתסמינים, לעומת כ-22% בלבד מקבוצת הביקורת.
עם זאת, חשוב לציין כי הטיפול בוצע בנוסף לטיפולים קיימים: מרבית המשתתפים נטלו תרופות נוגדות דיכאון והשתתפו בטיפול פסיכולוגי במשך שישה שבועות לפחות לפני תחילת המחקר. בנוסף, מחקרים קודמים הצביעו על כך שהטיפול ב-tDCS לא תמיד יעיל. כך למשל, מחקר שנערך בשנה שעברה על 150 אנשים לא הראה תוצאות חיוביות בשימוש בטכנולוגיה זו.
מבט לעתיד
למרות תוצאות המחקר המעודדות, ישנם עוד היבטים שדורשים מחקר נוסף. לדברי פרופסור פרנק פאדברג מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, יש לחקור מדוע הטיפול עובד עבור חלק מהמטופלים ולא עבור אחרים, ולנסות להתאים את המינון לכל מטופל. בעתיד, ניתן יהיה להשתמש בהדמיית מוח ובמדידות חשמליות כדי לעקוב אחרי השינויים במעגלים העצביים בזמן הטיפול.
"שלושים שנה אחורה, לא הייתי מאמין שהגירוי החשמלי משפיע על המוח", אומר פאדברג. "אך כיום אנו יודעים שהטיפול משפיע על פעילות המוח, ואני בטוח שמתודולוגיה משופרת תגיע בסופו של דבר לשימוש קליני".
