מחקר חדש מגלה שהמודלים המדעיים להערכת עלות האנרגיה של רבייה בחיות היו נמוכים בהרבה מהמציאות. מחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים אוסטרלי מראה שההוצאות האנרגטיות הלא ישירות של רבייה, כמו תמיכה באם במהלך הריון, עשויות להיות פי כמה וכמה מהאנרגיה המושקעת ישירות בצאצא. ממצאים אלה עשויים לשנות את הדרך בה אנו מבינים את האבולוציה של בעלי חיים.
מדענים טוענים שהמודלים הקיימים להערכת עלות האנרגיה של רבייה, כפי שהם מיושמים על בעלי חיים, אינם מדויקים. מחקר חדש גילה שההערכות המוקדמות בנוגע לאנרגיה הנדרשת לייצור צאצאים היו נמוכות בהרבה מהמציאות, דבר שמשפיע על הבנת האבולוציה ותגובות בעלי חיים לשינויי האקלים.
הערכת אנרגיה מחודשת
רבייה דורשת כמות עצומה של אנרגיה מאימהות בעולם החי. דוגמאות רבות מצביעות על מאמצים גופניים מרשימים: פילים נושאים את צאצאיהם במשך שנתיים, דגים מסוימים רעבים במשך שבועות כשהם שומרים על ביציהם בפיהם, ונשים בהריון חוות חודשים של עייפות ובחילות. אך לפי מחקרו של דסטין מרשל, אקולוג וביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת מונאש שבאוסטרליה, המאמץ האנרגטי הזה עלול להיות גדול בהרבה ממה שחשבו עד כה.
מרשל וצוותו חישבו שהאנרגיה הנדרשת לאדם לייצור תינוק עשויה להיות גבוהה פי 24 מההערכות הקודמות במודלים מתמטיים. אצל בעלי חיים המשתמשים במקורות חום חיצוניים לוויסות טמפרטורת הגוף שלהם, כגון נחשים ודגים, ההבדל קטן יותר. לדוגמה, אצל נחש הפמפס מדובר בערך פי ארבעה יותר אנרגיה, בעוד שאצל דג הקפלין, ההפרש הוא פי שניים.
ההוצאות האנרגטיות הלא ישירות של הרבייה
מודלים קיימים של מערכות רבייה לא העריכו נכון את מה שמכונה "ההוצאות הלא ישירות" של רבייה. אלו כוללות את האנרגיה המושקעת בתהליכים הנדרשים לתמוך באם בזמן הריון ונשיאת העובר, לעומת "ההוצאות הישירות" שהן האנרגיה הנמצאת בגוף הצאצא עצמו. במילים אחרות, זה כמו להניח שהאנרגיה הנדרשת להכנת סופגנייה מסתכמת בקלוריות שלה בלבד, תוך התעלמות מהאנרגיה שנדרשה להכנתה.
המחקר מצביע על כך שבקרב יונקים, הכוללים חיות בעלות שליה המספקת חמצן ומזון לעובר, 90% מהאנרגיה המושקעת ברבייה מגיעה מההוצאות הלא ישירות. לדוגמה, עבור אישה, 96% מתוך 208,000 קילוג'ול הנדרשים לרבייה הם הוצאות לא ישירות.
השלכות על תיאוריות אבולוציוניות והקשר לשינויי אקלים
תוצאות המחקר עשויות להשפיע על הבנתנו כיצד בעלי חיים מתפתחים. התובנות החדשות דורשות עדכון המודלים המתמטיים שמסבירים מדוע בעלי חיים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, כמו בחירתם להוליד צאצאים חיים או להטיל ביצים. שינויים אלה במודלים יכולים לשפר את יכולתנו לחזות כיצד מינים יגיבו לשינויי האקלים, במיוחד כאשר עלות האנרגיה של הרבייה מהווה מרכיב מרכזי בחישוב ההשפעות של שינויים בטמפרטורות על בעלי חיים.
בנוסף, המחקר חושף כי חוסר הייצוג של נשים בתחום המדעי עשוי להיות חלק מהסיבה להתעלמות מההוצאות האנרגטיות הלא ישירות של רבייה. על פי מרשל, עובדה זו עשויה להסביר מדוע הנושא הוזנח בעבר.
הצעדים הבאים בחקר הרבייה
מרשל וצוותו מדגישים שמדובר בצעד ראשון בלבד לעבר הבנת עלות הרבייה ברחבי ממלכת החי. הם מסבירים כי הנתונים הנוכחיים אינם מדויקים לגמרי, מכיוון שבמקרים רבים נדרשו להסתמך על נתונים שנאספו בנקודות זמן מוגבלות במהלך ההיריון. המחקר מצביע על הצורך בעתיד במחקרים שיכסו את כל תקופת ההיריון ויבחנו את עלות הרבייה הלא ישירה לאורך הזמן.
המחקר מסמן פתיחת פרק חדש בהבנת עלות הרבייה בעולם החי, ומציע שמדענים עתידיים יצטרכו לקחת בחשבון את ההוצאות הלא ישירות של תהליך זה במודלים החדשים שהם מפתחים.
