סקר חדש חושף את עמדות האיראנים כלפי מדיניות החוץ ותפקידה האזורי של איראן

סקר חדש חושף כי רוב האיראנים מאשימים את מדיניות החוץ של ארצם בבעיות הכלכליות, אך תומכים בהסכם גרעין ובנורמליזציה של היחסים עם ארה"ב. עם זאת, התמיכה ביחסים עם ישראל נותרת נמוכה, והציבור מחזיק בעמדות מעורבות לגבי המעורבות הצבאית של איראן באזור. הסקר נערך על רקע מתיחות גוברת במזרח התיכון, ומספק תמונה רחבה על הלכי הרוח של הציבור האיראני

ב-17 באוקטובר 2024, התפרסם סקר דעת קהל חדש של "סטאסיס קונסלטינג" שנערך בקרב 1,189 איראנים בגילאי 18 ומעלה, בין ה-21 בספטמבר ל-3 באוקטובר 2024. הסקר מביא תמונה מקיפה על עמדות הציבור האיראני כלפי מדיניות החוץ של טהראן, מעורבותה האזורית של איראן והשלכותיה הכלכליות על האזרחים. הממצאים מדגישים את החששות הכלכליים והביטחוניים של הציבור, כמו גם את התמיכה ביחסים דיפלומטיים עם המערב, על רקע מתיחות גוברת במזרח התיכון.

האזרחים מאשימים את מדיניות החוץ במצב הכלכלי

הסקר מראה כי מרבית האיראנים (78 אחוזים) סבורים שמדיניות החוץ של איראן היא סיבה מרכזית לבעיות הכלכליות והחברתיות במדינה. הנתון הזה קיים בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, ללא הבדל גיל, מין, מיקום גיאוגרפי או רמת השכלה. בנוסף, 63 אחוזים מהנשאלים הביעו חוסר שביעות רצון מוחלט מהשפעת מדיניות החוץ של איראן על חייהם היומיומיים, כאשר 59 אחוזים השיבו כי המדיניות "אינה תורמת כלל" לרווחת האזרחים.

תמיכה רחבה בעסקת גרעין ושאיפה לנרמל את היחסים עם ארצות הברית

למרות הביקורת כלפי ההשפעה הכלכלית של מדיניות החוץ, רוב האיראנים (61 אחוזים) תומכים בהסכם גרעין עם המערב ורואים חשיבות בהגעה לפתרון דיפלומטי סביב תוכנית הגרעין של איראן. יתרה מכך, 68 אחוזים תומכים בנורמליזציה של היחסים עם ארצות הברית, אך עם זאת, התמיכה בנורמליזציה עם ישראל נותרת נמוכה מאוד – רק 25 אחוזים תומכים בכך, לעומת 67 אחוזים המתנגדים.

המדיניות האזורית מגבירה את המתיחות במזרח התיכון

במקביל לעימותים האזוריים, 43 אחוזים מהמשיבים מאמינים כי מדיניות החוץ של איראן תורמת להסלמה במזרח התיכון. אך לצד זאת, 59 אחוזים מהנשאלים סבורים כי בעקבות העימותים האחרונים עם ישראל, איראן נמצאת כיום בעמדה אזורית חזקה יותר.

תמיכה בהמשך הנוכחות הצבאית במזרח התיכון

לצד החשש הכלכלי, איראנים רבים מביעים תמיכה בנוכחות הצבאית של איראן באזור. 61 אחוזים תומכים במדיניות התמיכה הצבאית בקבוצות הפרוקסי האיראניות, דוגמת "ציר ההתנגדות" (ג'בה מוקאוומאת), אם כי התמיכה במימון כספי לאותן קבוצות מחולקת כמעט שווה בשווה – 49 אחוזים בעד לעומת 45 אחוזים נגד. מחצית מהנשאלים תומכים בנוכחות צבאית של איראן בסוריה.

תחושת ביטחון בזכות המעורבות הצבאית

אחת המסקנות המשמעותיות מהסקר היא שהמעורבות הצבאית של איראן במזרח התיכון מחזקת את תחושת הביטחון של האזרחים. 69 אחוזים מהנשאלים מאמינים שנוכחותה הצבאית של איראן באזור גורמת להם להרגיש בטוחים יותר בבית, ו-66 אחוזים אומרים זאת לגבי התמיכה בקבוצות הפרוקסי של איראן.

נשיא איראן החדש מתמודד עם אמון הציבור

באשר לתפקודו של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, שנבחר רק חודש לפני הסקר, 39 אחוזים מהנשאלים מביעים שביעות רצון מהנהגתו, לעומת 35 אחוזים המתנגדים לה. אך הציבור האיראני נותר חצוי בנוגע להנהגתו, כאשר 26 אחוזים מהמשיבים דיווחו שאין להם דעה ברורה בנושא.

תסכול מהעתיד של הצעירים באיראן

הסקר חשף גם את דאגת הציבור האיראני כלפי עתיד הצעירים במדינה. 77 אחוזים מאמינים כי הצעירים האיראנים פסימיים לגבי עתידם באיראן, ו-72 אחוזים סבורים כי הם מעדיפים להגר מהמדינה. 52 אחוזים מהמשיבים טוענים כי השלטון מגביל את חירותם של הצעירים בנוגע לאורח חייהם ולחירויות פוליטיות.

השפעות העימותים האזוריים על דעת הקהל

הסקר נערך במהלך תקופה של מתיחות גבוהה במיוחד במזרח התיכון, שכללה את חיסולו של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, במתקפה ישראלית ב-27 בספטמבר 2024. בנוסף, בתקופת הסקר, איראן הגיבה במתקפה צבאית משלה על ישראל. אירועים אלו עשויים להשפיע על עמדות הציבור האיראני, במיוחד ביחס למדיניות החוץ ולמעורבות הצבאית של איראן באזור.

ממצאי הסקר מספקים תובנות חשובות על הלך הרוח של הציבור האיראני בעידן של שינויים מהירים במזרח התיכון, ומדגישים את הקונפליקט בין שאיפת הציבור ליחסים דיפלומטיים עם המערב לבין התמיכה הרחבה בהמשך המעורבות האזורית של איראן.